אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן /
כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן,
לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן /
כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן.
וְשׁוֹאֵב מִמְּקוֹר הָאוֹר מִבְּלִי דְלִי /
וּפוֹעֵל הַכֹּל בְּלִי כֶלִי וְחָצַב וְחָקַק /
וְטִהַר וְזִקַּק,
וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע /
וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע /
וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע.

                                                               ("כתר מלכות" רשב"ג )